כ-90 אחוז משתמשי המים בעולם מקבלים מים דרך מערכות אספקה ציבוריות…
כ-90 אחוז משתמשי המים בעולם מקבלים מים דרך מערכות אספקה ציבוריות. העברת המערכות הללו לחברות פרטיות הייתה גורמת להעלאת עמלות, קיצוצים והעפלות משמעותיות של עובדים בסקטור המים.
כיצד פרטיזציה של מקורות מים משפיעה על איכות המים?
ד"ר קלאוס לנץ, מייסד וראש המכון העצמאי "International Water Affairs" שבסיסו בשווייץ, אומר ב-"הכלכלה הלאומית" (22 במאי 2019): "הפרטיזציה של אספקת המים לא הצליחה. פרויקט הפרטיזציה הקיצוני ביותר בעולם הוציאה לפועל בשנת 1989 ראשת הממשלה הבריטית מרגרט תאצ'ר. בשונה מהמודל המקובל של זיכיונות מוגבלים בזמן, היא העבירה את כל המתקנים ההידרוטכניים באנגליה וויילס לחברות אחזקויות שנוסדו למטרה זו – ללא חוב וללא עלות. 30 שנים מאוחר יותר, אספקת המים באנגליה נמצאת בעיקר בידיים של חברות השקעות זרות, אשר אין להן ידע עצמי בתחום.
בשל חוסר השקעות בתחזוקה במשך עשרות שנים, הדליפות מיםמרשתות הצינורות המזוהמות שייכות לגבוהות ביותר בכל אירופה. אצל ספק המים Thames Water בלונדון, למשל, כ-40 אחוז מהמים המוזנקים מחלחלים: לבית אחד זה 183 ליטר ביום. לשם השוואה: בשווייץ הדליפה מים היא 13 אחוז. במקביל, הבעלים באנגליה שולפים מהמערכת כ-2 מיליארד פאונד בריטי בדיבידנדים בשנה. זה מתבטא ב-83 פאונד לבית אחד ומהווה יותר מ-20 אחוז מגובה מחיר המים. מפלגת הלייבור הודיעה שהיא רוצה להחזיר את אספקת המים לאחריות ציבורית שוב.
הארגונים השוויצריים Mulitwatch וגם ארגון זכויות אדם בין-לאומי Corporate Accountability International משתדלים להבטיח את זכות האדם למים ולגישה חופשית של אנשים למים, לשמור על משאבי מים לטובת הציבור הכללי ולהתנגד לשליטה של חברות במים.
חוסר בידע בתחום מי שתייה משפיע גם על איכות המים. מים נקיים וללא רעלים מבטיחים את השימוש במערכת מסנן אוסמוזה הפוכה מקצועית.
הכלכלה הלאומית | הפרטיזציה של אספקת המים לא הצליחההמדינות המתועשות מוציאות כ-2 אחוז מתוצר הלאומי הגולמי שלהן על מגזר המים: רק...